מקורות לדיני עבודה

כללי
הסכם קיבוצי קיים רק אם הוא “הסכם קיבוצי”, כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, תשי”ז-1957פרק: חוק הסכמים קיבוציים – 3. חוק הסכמים קיבוציים והפסיקה לגבי כל אחד מסעיפי החוק (להלן: חוק הסכמים קיבוציים). דב”ע לח/103, 3-102, “צים” חברת השיט הישראלית נגד זאב נאמן ואח’ פד”ע י 225, בעמ’ 236 מול האות ו’. ראה גם: פרק: דמי מחלה – 2. חוק דמי מחלה, ס’ 1; פרק: תעסוקה – 2. חוק שירות התעסוקה, ס’ 61א; 3. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ס’ 1; 4. חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, ס’ 1; פרק: חוק פיצויי פיטורים – 3. חוק פיצויי פיטורים, ס’ 13א; פרק: חוק יישוב סכסוכי עבודה – 2. חוק יישוב סכסוכי עבודה, ס’ 37א; פרק: חוק בית הדין לעבודה – 2. חוק בית הדין לעבודה, ס’ 24(א)(2), 25.(1), להוציא מקרים שחוק מרחיב את משמעותו של המושגפרק: חוק הסכמים קיבוציים – 3. חוק הסכמים קיבוציים והפסיקה לגבי כל אחד מסעיפי החוק (להלן: חוק הסכמים קיבוציים). דב”ע לח/103, 3-102, “צים” חברת השיט הישראלית נגד זאב נאמן ואח’ פד”ע י 225, בעמ’ 236 מול האות ו’. ראה גם: פרק: דמי מחלה – 2. חוק דמי מחלה, ס’ 1; פרק: תעסוקה – 2. חוק שירות התעסוקה, ס’ 61א; 3. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ס’ 1; 4. חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, ס’ 1; פרק: חוק פיצויי פיטורים – 3. חוק פיצויי פיטורים, ס’ 13א; פרק: חוק יישוב סכסוכי עבודה – 2. חוק יישוב סכסוכי עבודה, ס’ 37א; פרק: חוק בית הדין לעבודה – 2. חוק בית הדין לעבודה, ס’ 24(א)(2), 25.(1). הסכם קיבוצי הינו הסדר חוזי בעל מעמד מיוחד ויש בו משום אצילת סמכויות, על-ידי המחוקקדב”ע לג/7-2; לג/3-56, מדינת ישראל נגד וילהלם רוזנבלט, פד”ע ה 42, בעמ’ 47 מול האות ב’. ראה גם: דב”ע לא/4-1, בנק אוצר החייל בע”מ נגד מרכז הסתדרות הפקידים, פד”ע ב 260, בעמ’ 267 מול האות ו’.(2) ארגוני עובדיםחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 3 ו-4.(3) ולארגוני מעבידיםחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 2. ראה גם: דב”ע לח/3-61, לוי ספקטור ואח’ נגד רשות הנמלים, הנהלת נמל אשדוד, פד”ע י 118, בעמ’ 128 מול האות ז’.(4), לקבוע נורמות משפטיות, ועשייתו למקור של זכויות וחובות במסגרת משפט העבודה האוטונומידב”ע לג/7-2; לג/3-56, מדינת ישראל נגד וילהלם רוזנבלט, פד”ע ה 42, בעמ’ 47 מול האות ב’. ראה גם: דב”ע לא/4-1, בנק אוצר החייל בע”מ נגד מרכז הסתדרות הפקידים, פד”ע ב 260, בעמ’ 267 מול האות ו’.(2). התנאים לקיומו של “הסכם קיבוצי” הם: זהות הצדדים להסכם הקיבוצי כמוגדר בחוקחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 2.(5); חייב להיות בכתב והוא הדין לכל שינוי בו או להארכתוחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 7.(6); שהעניינים בהסכם הקיבוצי, הקבועים בחוק, יהיו אלה שיכולים להיות נושא להסדר בהסכם קיבוציחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 1; דב”ע לג/7-2; לג/3-56, מדינת ישראל נגד וילהלם רוזנבלט, פד”ע ה 42(7) וביצוע הרישום, בכל הנוגע להסכם הקיבוצי, יהיה כקבוע בחוק הסכמים קיבוציים ובתקנות על-פיוחוק הסכמים קיבוציים ס’ 10, 10א, 10ב; תקנות הסכמים קיבוציים (רישום), תשי”ז-1957; תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום), תשל”ז-1977. ראה גם: דב”ע נז/4-44, חיפה כימיקלים בע”מ נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה, (לא פורסם) ודב”ע נד/4-27, צים חברת השיט הישראלית בע”מ נגד ההסתדרות הכללית של העובדים בא”י, בס’ 13 לחוק, להלן.(8).

תחולת הוראות הסכם קיבוצי
“ההוראות האישיות” שבהסכם קיבוצי חלות על המעביד והעובד בהתמלא התנאים הבאים:
א. שהמעביד הוא בעל הסכם קיבוצי מיוחדחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 3 ו-19.(9), או שהמעביד מיוצג לעניין הסכם קיבוצי מיוחד על- ידי ארגון מעבידיםחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 15.(10), או שהמעביד חבר בארגון מעבידים שהוא בעל הסכם קיבוצי כלליחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 16.(11) בענפיםדב”ע ל/3-6, אליהו שמואלי ואח’ נגד שושנה שרייר, פד”ע א 69, בעמ’ 75.(12) או בשטח הכלולים בהסכם, תוך תקופת תקפו של הסכם קיבוצי כללי למעט חבר שהוצא, במפורש, מכלל ההסכם הקיבוצי הכלליוק הסכמים קיבוציים, ס’ 16.(13).
ב. שהעובד נמנה עם העובדים הכלולים בהסכם הקיבוצי, המועבדים על-ידי מעביד במקצועות או בתפקידים הכלולים בהסכם הקיבוצי(13, 10) שינוי מעבידים במפעל אין בו כדי להפסיק את חלותו של הסכם קיבוצי, ורואים את המעביד החדש כמעביד שחל עליו ההסכם הקיבוציחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 18.(14).

חלותו של הסכם קיבוצי על עובד אינה מותנית בכך שיהיה חבר בארגון העובדים שהוא צד להסכם הקיבוצידב”ע לד/3-30, ערד תעשיות כימיות בע”מ נגד אלישע פלד ואח’, פד”ע ה 431, בעמ’ 440. עובדות המקרה ראה: חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 4.(15), אלא על-פי הקבוע בהסכם הקיבוצי עצמו, דהיינו אם העובד שבו מדובר הוא “מהסוגים הכלולים בהסכם”חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 2.(5).

תחילה
תחילתו של הסכם קיבוצי היא מהיום שנקבע לכך בהסכם, ובאין תאריך קבוע – מיום חתימתוחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 11.(16). הוראה בהסכם קיבוצי על מועד תחילתו, רואים מועד זה כמועד חתימת ההסכםדב”ע לג/7-2; לג/3-56, מדינת ישראל נגד וילהלם רוזנבלט, פד”ע ה 42, בעמ’ 49.(17). על מעביד – שהצטרף לארגון מעבידים, בעל הסכם קיבוצי כללי – יחולו הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי מיום ההצטרפות ולא למפרע מיום תחילת ההסכםע”א 62/69, בראנה חיים ואח’ נגד שמואל שטרנברג, פ”ד כג, חלק שני, 665.(18).

העדפת הוראות
פרט למקרה בו מצויה הוראה מפורשת בהסכם קיבוצי, המונעת שינוי לטובת העובד מכוח חוזה עבודה אישיחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 22.(19), הכלל הוא, כי הוראה שהיא לטובת עובד –
א) בחוקחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 21.(20);
ב) בהסכם קיבוצי, אם היו חלים על עובד יותר מהסכם קיבוצי אחדחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 23.(21);
ג) בחוזה עבודה, עדיפה, בכל המקרים, ההוראה שהיא לטובת העובד(21, 19).

אין ויתור
זכויות המוקנות לעובד, בהוראות אישיות בהסכם קיבוצי, אינן ניתנות לויתור, דהיינו: הוראות בדבר תנאי עבודה, סיום עבודה וחובות אישיות המוטלות, לפי אותן הוראות, על המעבידחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 19, 20.(22). אין זכות שמקורה בהסכם קיבוצי שונה מזכות שמקורה בחוק עבודהע”א 378/70, עזבון המנוח משה שהד ואח’ נגד צבי דרדיקמן, פ”ד כה, חלק שני, 187. עובדות המקרה ראה: חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 20.(23), ודין זכויות מהחלק הנורמטיבי, שבהסכם קיבוצי, כדין זכויות ממשפט העבודה המגןדב”ע לח/3-59, עזריאל שילסי נגד ארכיטקט אהרון דורון ושות’ בע”מ, פד”ע י 32, בעמ’ 40.(24). עת מדובר בזכויות שמקורן בהסכם קיבוצי, ובהן השאלה: אם בכלל חלות הלכות “השתק” ו”ויתור” על זכויות אלה, ברור שאין ויתור אלא בדיעבד וביודעין, ואין ויתור אלא מתוך מצב שבו נהנים מחופש פעולהדב”ע לד/3-30, ערד תעשיות כימיות בע”מ, נגד אלישע פלד ומשה עזריה, פד”ע ה 431, בעמ’ 441. עובדות המקרה ראה: חוק הסכמים קיבוציים ס’ 4. ראה גם: דב”ע תשן/3-122, שבתאי פרנסיס נגד דן בן בסט, פד”ע כב 379, בעמ’ 383. עובדות המקרה ראה: בפרק: חוק בית הדין לעבודה, ס’ 32, להלן.(25).

חלק נורמטיבי/אובליגטורי
דברים אלה אמורים לגבי החלק הנורמטיבי של ההסכם הקיבוצי. אותו חלק על-פיו מוענקות זכויות ומוטלות חובות על העובדים ועל המעבידים שעליהם חל ההסכם הקיבוצי. להבדיל מהחלק האובליגטורי של ההסכם הקיבוצי, שעל-פיו מוענקות זכויות ומוטלות חובות רק על הצדדים להסכם הקיבוצי עצמםדב”ע לד/3-8, משה לוסטמן נגד יוסף פרל, פד”ע ה 184, בעמ’ 192. ראה גם: פרק: חוק הסכמים קיבוציים – 1. כללי – ד. החלק החיובי (אובליגטורי) והחלק המסדיר (נורמטיבי), להלן.(26).

מעמד ארגון העובדים
זכות השייכת לחלק הנורמטיבי שבהסכם קיבוצי, אין הארגון שהוא צד להסכם הקיבוצי רשאי לוותר עליה, אין הוא רשאי להתפשר עליה ואין הוא רשאי למסרה לבוררות. הזכות אינה של הארגון אלא של העובד כפרטדב”ע לה/3-7, ראובן ושמעון נגד מדינת ישראל, פד”ע ז 120, בעמ’ 134.(27).

מעמד ועד העובדים
במקרים שעניינם זכות מוקנית ומוגדרת של הפרט, אין ועד העובדים שולט, אינו מוסמך לפעול בהם ואינו מוסמך לוותר עליהן אלא משהוסמך לכך, במפורש, על-ידי הפרט הנוגע בדברדב”ע לג/9-2, רשות הנמלים בישראל נגד אפרים ענתבי, פד”ע ד 449, בעמ’ 455.(28).

גמר תוקף, ביטול
גמר תקפו של הסכם קיבוצי לתקופה מסויימתחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 13.(29), או ביטולו של הסכם קיבוצי לתקופה בלתי מסויימת, ע”י צד להסכםחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 14.(30), טעונים הודעה מוקדמת לצד השני, ורק מי שהוא צדחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 2, 3, 4.(31), להסכם הקיבוצי, רשאי להודיע על גמר תקפו או על ביטולותב”ע לב/9-17, מפעלי ים המלח נגד מועצת העובדים של מפעלי ים המלח ואח’, פד”ע ג צד, בעמ’ צז.(32).

המשך תוקף הוראות אישיות ושינויין
משפקע תקפו של הסכם קיבוצי נשארות בתקפן ההוראות האישיות, שבהסכם הקיבוצי, שרואים אותן כחוזה עבודה בין כל מעביד וכל עובד שעליהם חל ההסכם, כל עוד לא שונו כדיןחוק הסכמים קיבוציים, ס’ 19, 20.(22). שינוי כדין יכול שייעשה בכמה דרכים:
א. ויתור של העובד על הזכויות המוקנות לו בהוראות האישיות שהיו בהסכם הקיבוצי, כשההסכם הקיבוצי אינו קיים יותרע”א 378/70, עזבון המנוח משה שהד ואח’ נגד צבי דרדיקמן, פ”ד כה, חלק שני, 187. עובדות המקרה ראה: חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 20.(23);
ב. ביטול חלק של התנאים הקודמים בהוראות האישיות כמובא בפרק זה לעילא. חוזה עבודה – 3. שינויים והשלמות בחוזה עבודה, בפרק זה, לעיל.(33);
ג. על-ידי הסכם קיבוצי מאוחר יותר, בין אם הוא לטובת העובדים ובין אם הוא לרעתםבג”צ 578/75, פלונים נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד ל, חלק שלישי, 382, בעמ’ 389.(34). כך יהיה רק בהתמלא אחד משני אלה: ביטול מפורש, או ניגוד כה בולט בין השניים שאין ליישב בין שתי ההוראות ואין ליישמן במצטבר – זו על גבי זודב”ע מב/3-121, מדינת ישראל נגד ניצן אלי, פד”ע יד 255, בעמ’ 257.(35).

להמשך המאמרים בנושא מקורות לדיני עבודה
ד. צוי הרחבה
ה. הסדרים קיבוציים
ו. מנהג
ז. נוהג

למאמרים הקודמים בנושא מקורות לדיני עבודה
א. חוזה עבודה
ב. חוקי המגן
__________________________

פרק: חוק הסכמים קיבוציים – 3. חוק הסכמים קיבוציים והפסיקה לגבי כל אחד מסעיפי החוק (להלן: חוק הסכמים קיבוציים). דב”ע לח/103, 3-102, “צים” חברת השיט הישראלית נגד זאב נאמן ואח’ פד”ע י 225, בעמ’ 236 מול האות ו’. ראה גם: פרק: דמי מחלה – 2. חוק דמי מחלה, ס’ 1; פרק: תעסוקה – 2. חוק שירות התעסוקה, ס’ 61א; 3. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, ס’ 1; 4. חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, ס’ 1; פרק: חוק פיצויי פיטורים – 3. חוק פיצויי פיטורים, ס’ 13א; פרק: חוק יישוב סכסוכי עבודה- 2. חוק יישוב סכסוכי עבודה, ס’ 37א; פרק: חוק בית הדין לעבודה – 2. חוק בית הדין לעבודה, ס’ 24(א)(2).
דב”ע לג/7-2; לג/3-56, מדינת ישראל נגד וילהלם רוזנבלט, פד”ע ה 42, בעמ’ 47 מול האות ב’. ראה גם: דב”ע לא/4-1, בנק אוצר החייל בע”מ נגד מרכז הסתדרות הפקידים, פד”ע ב 260, בעמ’ 267 מול האות ו’.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 3 ו-4.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 2. ראה גם: דב”ע לח/3-61, לוי ספקטור ואח’ נגד רשות הנמלים, הנהלת נמל אשדוד, פד”ע י 118, בעמ’ 128 מול האות ז’.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 2.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 7.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 1; דב”ע לג/7-2; לג/3-56, מדינת ישראל נגד וילהלם רוזנבלט, פד”ע ה 42.
חוק הסכמים קיבוציים ס’ 10, 10א, 10ב; תקנות הסכמים קיבוציים (רישום), תשי”ז-1957; תקנות הסכמים קיבוציים (הודעה על הסדר בכתב שאינו מסמך בר-רישום), תשל”ז-1977. ראה גם: דב”ע נז/4-44, חיפה כימיקלים בע”מ נגד הסתדרות העובדים הכללית החדשה, (לא פורסם) ודב”ע נד/4-27, צים חברת השיט הישראלית בע”מ נגד ההסתדרות הכללית של העובדים בא”י, בס’ 13 לחוק, להלן.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 3 ו-19.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 15.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 16.
דב”ע ל/3-6, אליהו שמואלי ואח’ נגד שושנה שרייר, פד”ע א 69, בעמ’ 75.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 16.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 18.
דב”ע לד/3-30, ערד תעשיות כימיות בע”מ נגד אלישע פלד ואח’, פד”ע ה 431, בעמ’ 440. עובדות המקרה ראה: חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 4.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 11.
דב”ע לג/7-2; לג/3-56, מדינת ישראל נגד וילהלם רוזנבלט, פד”ע ה 42, בעמ’ 49.
ע”א 62/69, בראנה חיים ואח’ נגד שמואל שטרנברג, פ”ד כג, חלק שני, 665.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 22.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 21.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 23.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 19, 20.
ע”א 378/70, עזבון המנוח משה שהד ואח’ נגד צבי דרדיקמן, פ”ד כה, חלק שני, 187. עובדות המקרה ראה: חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 20.
דב”ע לח/3-59, עזריאל שילסי נגד ארכיטקט אהרון דורון ושות’ בע”מ, פד”ע י 32, בעמ’ 40.
דב”ע לד/3-30, ערד תעשיות כימיות בע”מ, נגד אלישע פלד ומשה עזריה, פד”ע ה 431, בעמ’ 441. עובדות המקרה ראה: חוק הסכמים קיבוציים ס’ 4. ראה גם: דב”ע תשן/3-122, שבתאי פרנסיס נגד דן בן בסט, פד”ע כב 379, בעמ’ 383. עובדות המקרה ראה: בפרק: חוק בית הדין לעבודה, ס’ 32, להלן.
דב”ע לד/3-8, משה לוסטמן נגד יוסף פרל, פד”ע ה 184, בעמ’ 192. ראה גם: פרק: חוק הסכמים קיבוציים – 1. כללי – ד. החלק החיובי (אובליגטורי) והחלק המסדיר (נורמטיבי), להלן.
דב”ע לה/3-7, ראובן ושמעון נגד מדינת ישראל, פד”ע ז 120, בעמ’ 134.
דב”ע לג/9-2, רשות הנמלים בישראל נגד אפרים ענתבי, פד”ע ד 449, בעמ’ 455.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 13.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 14.
חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 2, 3, 4.
תב”ע לב/9-17, מפעלי ים המלח נגד מועצת העובדים של מפעלי ים המלח ואח’, פד”ע ג צד, בעמ’ צז.
א. חוזה עבודה – 3. שינויים והשלמות בחוזה עבודה, בפרק זה, לעיל.
בג”צ 578/75, פלונים נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד ל, חלק שלישי, 382, בעמ’ 389.
דב”ע מב/3-121, מדינת ישראל נגד ניצן אלי, פד”ע יד 255, בעמ’ 257.