התערבות בית המשפט העליון בפסקי דין

של בית הדין הארצי לעבודה
ב. בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג”צ)

פסיקתו שלבית הדין הארצי לעבודה אמורה להיות סוף פסוק בנושאים הנמצאים, מכוח הדין, בתחום הסמכות הבלעדית של בתי הדין לעבודה. אולם לא אחת נקבע שבג”צ יכול לבקר החלטותיו של בית הדין הארצי לעבודה, כמו את החלטותיה של כל ערכאה שיפוטית מינהלית אחרתבג”צ 439/82, שלום נחיאס נגד ביה”ד הארצי לעבודה ואח’, פ”ד לז, חלק שני, 109, בעמ’ 112. עובדות המקרה ראה: פרק: חוק פיצויי פיטורים – 3. חוק פיצויי פיטורים ס’ 14, להלן.(1).

שונה המצב כאשר הסמכות היא לבית הדין האזורי לעבודה. במקרה כזה נאמן בג”צ לכלל, המפורש גם בחוק יסוד: השפיטה סעיף 15, שאין בג”צ נזקק לעותר שיש בידו לבקש סעד במקום אחרבג”צ 264/77, ליאור משה, קטין, נגד המוסד לביטוח לאומי ואח’ פ”ד לב, חלק ראשון, 687, בעמ’ 689.(2). הוא הדין כשקיימת בפני העותר דרך דיונית הקבועה בחוק, בקשת רשות ערעור והבקשה נדחתה, אין לפנות לבג”צ במקום ערעורבג”צ 490/82, בנק לאומי לישראל נגד ביה”ד הארצי לעבודה ושלמה פרץ, פ”ד לז, חלק רביעי, 578, בעמ’ 588. עובדות המקרה ראה: פרק: חוק בית הדין לעבודה, ס’ 29, להלן.(3). משמיצה עותר את הדרכים הדיוניות הקבועות בחוק, ופונה הוא לבג”צ, לאחר שבית הדין הארצי לעבודה דחה את בקשתו לרשות ערעור, או שהעותר לא צרף, כמשיב בבג”צ את התובע בהליך העיקרי בבית הדין לעבודה – נגדו הוא עותר לבג”צבג”צ 6050/08, יצחק סרפר נגד בית הדין הארצי לעבודה – ניתן ביום 27.7.08; בג”צ 7148/08, ויקטוריה צ’יקורוב נגד בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח’, ס’ 3 – ניתן ביום 18.8.08.(26), או שהעותר השתהה שיהוי “כבד” טרם פנייתו לבג”צבג”צ 6522/08, שמואל עייש נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, ס’ 10 – ניתן ביום 30.7.08.(27), דין עתירתו להידחות על הסףבג”צ 8816/99 מכבי טיוטו נגד המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם – ניתן ביום 2.1.2000) (עיד’-24).(4). הוא הדין כאשר העתירה מכוונת כנגד החלטת ביניים של בית הדין האזורי לעבודה, אשר נבחנה במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. הכלל הוא כי התערבות בג”צ בהחלטות בנוגע לסעד ביניים, כאשר מדובר בהחלטת בית הדין הארצי לעבודה, היא מצומצמת ביותרבג”צ 7331/03-ב, מוחמד כנעני נגד בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח’ – ניתן ביום 2.9.03 (עיד’-30). ראה גם: בג”צ 3672/05, דניאל צברי נגד בית הדין הארצי לעבודה (פורמלי) ואח’ – ניתן ביום 5.5.05 (עיד’-34).(5) זאת למרות שמכוח סעיף 15(ג) לחוק יסוד: השפיטה הוכרה סמכות השיפוט של בית המשפט הגבוה לצדק, גם במקום שלבית משפט או לבית דין אחר הייתה סמכות שיפוט בעניין ובלבד שמתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאתבג”צ 6163/92, 6177, אייזנברג ואח’ נגד שר הבינוי והשיכון ואח’, פ”ד מז, חלק שני, 229, בעמ’ 239 מול האות ג. ראה גם: פרק: חוק בית הדין לעבודה ס’ 24(א)(1) – כללי, להלן.(6).

החלטותיהם של בתי הדין לעבודה, בענינים המצויים בסמכותם הייחודית, אינן החלטות סופיות ואינן יוצרות מעגלים סגורים. בג”צ מפקח על החלטותיו של בית הדין לעבודה כשם שהוא מפקח על החלטותיהם של בתי דין מיוחדים אחרים. בכך מבוטאת האחידות של השיטה המשפטית שלנו. מדיניות נבונה של בג”צ צריכה לאפשר למערכת בתי הדין לעבודה לעסוק במכלול הרחב של סכסוכי עבודה על אלפי תוך תובענותיהם פיקוח משפטי על אותם מקרים מועטים המצדיקים את התערבות בג”צ. בכך יושג איזון ראוי בין הרצון לקיים ערכאה מיוחדת בעניני עבודה לבין הרצון להבטיח אחידות הדין ברחבי המדינהבג”צ 578/80, המר’ 644/80, גנאים נגד מוסאי ואח’, פ”ד לה, חלק שני, 29, בעמ’ 43. ראה גם: פרק: חוק בית הדין לעבודה, ס’ 24(א)(1) – סכסוך היחיד – מעביד – עילה – מקור הזכות, להלן.(7).

ביחסי הגומלין, בין בג”צ לבית הדין הארצי לעבודה, על בג”צ לראות בבית הדין הארצי בית דין המומחה לדבר שעליו, בראש ובראשונה, מוטל התפקיד לגבש גופי הלכה בדיני העבודה במדינה ככל שהם פרי ההלכה השיפוטיתבג”צ 123/81, אלקטרה (ישראל) בע”מ נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד לו, חלק ראשון, 423, בעמ’ 429. עובדות המקרה ראה: בפרק: זה – 2. יחסי עובד ומעביד – ט(19), לעיל. ראה גם: בג”צ 362/61, א.אי.אל ישראל בע”מ נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, בג”צ 403/71, מוסה סלים אלכורדי נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, בפרק: חוק בית הדין לעבודה, ס’ 24, להלן; בג”צ 1619/91, פרץ נגד המוסד לביטוח לאומי, פ”ד מו, חלק שלישי, 386, בעמ’ 394 מול האות ז. במקרה זה נאמר, אגב אורחא, שאל לו לבג”צ להזקק לטענה המועלית, לפני בג”צ, לראשונה בלא שהוזכרה כלל במסגרת ערעורו של העותר בפני בית הדין הארצי לעבודה; בג”צ 1520/91, וילנסקי נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד מו, חלק חמישי, 502, בעמ’ 527.(8). אין בג”צ יושב כערכאת ערעור על פסיקתו של בית הדין הארצי ואין בידו להטיל על מערכת בתי הדין לעבודה אותם כללים, בדבר גבולות התערבות ערכאת ערעור בקביעת העובדות, הנהוגים בבתי המשפטבג”צ 410/76, גיא חירות ואח’ נגד בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח’, פ”ד לא, חלק שלישי, 124, בעמ’ 133. עתירת העובדים לבג”צ, במקרה זה, נסבה סביב השאלה: האם הפר ועד העובדים את החובה לייצג את העובדים, כלפי המעביד, יצוג הוגן, עתירת העובדים נדחתה. ראה גם: ארגון העובדים – הבטחת זכויות הפרט, בפרק: חוק הסכמים קיבוציים, ס’ 4, להלן; בג”צ 3679/94, אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ ואח’ נגד בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו ואח’, פ”ד מט, חלק ראשון, 573 בעמ’ 581, מול האות ו’ – מובא בפרק: בית הדין לעבודה – תקנות בית הדין לעבודה, (סדרי דין), תקנה 44, להלן. (9). בהתחשב בנסיבות מיוחדות, של מקרה, יראה בג”צ טעם לבררו לגופו ויבחר לעסוק בטענות הצדדים על-פי אמת-מידה ערעורית ולא בגצי”תבג”צ 2330/95, ישראל פרמון נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד נא, חלק חמישי; 308, בעמ’ 319 מול האות ז’; בג”צ 11099/05, יעקב סדיק נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’ – ניתן ביום 4.1.06 (עיד’-33).(10) אך איננו, ומעולם לא היה, ערכאת ערעור שניה על בתי הדין לעבודהבג”צ 7309/07 יוסף בן צבי נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’ – ניתן ביום 7.1.08 . ראה גם: בג”צ 1233/08, רפי רותם נגד ורדה סמאט, שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב ואח’ – ניתן ביום 3.3.08, בפרק תעסוקה – 7. חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או מינהל תקין, להלן (עיד-34).(11). שאלה שנדונה בבית-הדין אגב אורחא, אין להכריע בה לראשונה בבג”צ. מן הראוי, כי השאלה תיבדק על-ידי מערכת בתי-הדין לעבודהבג”צ 2297/98, גביש אורי נגד המוסד לביטוח לאומי ואח’ – נין ביום 15.12.98 (עיד’-30).(12). הפרשנות של הסכמים קיבוציים היא בתחום מומחיותו המיוחדת של בית הדין לעבודה ואפילו אם יש פנים לכאן ולכאן, בפירוש הסכם עבודה, לא יטה בג”צ להתערב בהחלטת בית הדין הארציבג”צ 1407/90, נבעה נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד מה, חלק ראשון, 152, בעמ’ 154. ראה גם: בג”צ 826/89, מנצ’ל נגד ביה”ד הארצי לעבודה ואח’, פ”ד מד, חלק שני, 38, בעמ’ 44. במקרה זה לא התערב בג”צ בהכרעת בית הדין הארצי, שניתנה בשל הפרשנות השונה של העובדות ולא בשל הפרשנות השונה של הדין.(13), כולל בטעות שנפלה בהחלתו של הסכם קיבוצי על עובדות המקרהבג”צ 5211/98, הנרי אסלנוב נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, (לא פורסם); בג”צ 4829/04, אברהם אהרון ואח’ נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’ – ניתן ביום 2.5.05 (עיד’-33).(14). תחום התערבותו של בג”צ בהחלטות ערכאות בית הדין לעבודה מצומצם הואבג”צ 30/85, ד”ר גולדמן נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד לט, חלק שני, 718, בעמ’ 719.(15) והתערבות תהיה רק במקרים נדירים כשבג”צ משתמש בסמכותו בזהירות מיוחדתבג”צ 279/84, פלדי נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד לט, חלק שלישי, 103, בעמ’ 105.(16), הדברים אמורים ביתר שאת לגבי החלטות ביניים של בית הדין הארצי לעבודהבג”צ 3400/98, אילנה בן עזרא, עו”ד נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’ – ניתן ביום 27.9.98; בג”צ 3672/05, דניאל צברי נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’ – ניתן ביום 5.5.05 (עיד’-33).(17). בג”צ צריך לנהוג בריסון ורצוי שלא ימהר להתערב בנושאים, שנדונו לפני בית הדין לעבודה בתחום סמכותו הייחודית, אלא אם כן מתקיימים שני התנאים המצטברים הבאים:
(1) נתגלתה טעות משפטית מהותית, לעניין זה אין נפקא מינה אם שורשיה בנושאי סמכות או בנושאי מהות; וכן, יחד עם זאת –
(2) הצדק מחייב התערבותו של בג”צ לאור נסיבותיו של הענייןבג”צ 525/84, חטיב ואח’ נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד מ, חלק ראשון, 673, בעמ’ 693. ראה גם: בג”צ 11806/04, מנחם קריגל, גימלאי נגד מבטחים מוסד לביטוח סטציאלי של העובדים בע”מ ס’ 15 – ניתן ביום 21.1.07; בג”צ 755/07, אברהם דורון, עו”ד נגד בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח’ – ניתן ביום 8.10.07 (עיד’-34).(18). הצדק שמדובר בו אינו הצדק לפי תחושתו של העותר, אלא הצדק במשפטבג”ץ 3841/00, סיגל ברונו נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’ – ניתן ביום 12.3.01 (עיד’-30).(19). בג”צ נהג במבחן כפול זה במספר רב של פעמיםבג”צ 3679/94, אגודה ארצית של מנהלים מורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע”מ ואח’ נגד בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו ואח’, פ”ד מט, חלק ראשון, 573, בעמ’ 583 מול האות ז’.(20).

השיקול המנחה, להתערבות או אי התערבות בג”צ בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה, מן הראוי שיופנה לאופייה של הבעיה, היינו לחשיבותה הציבורית הכללית, או למשקלה המשפטי הסגולי, או לכלליותה ונפוצותה כתופעה במסגרת יחסי העבודה, או להשפעה הכללית על הליכים חברתיים ושיקולים כיוצא באלהבג”צ 525/84, חטיב ואח’ נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד מ, חלק ראשון, 673, בעמ’ 694. ראה גם: בג”צ 104/87, נבו נגד בית הדין הארצי לעבודה, פ”ד מד, חלק רביעי, 749. במקרה זה התערב בג”צ בהחלטת בית הדין הארצי – בה נקבע, כי הוראה, בהסדר קיבוצי, שגיל פרישה שונה לנשים ולגברים אינו בגדר הפליה – החלטה שהיתה נעוצה בטעות משפטית מהותית. בג”צ הצהיר, כי ההוראה האמורה, בהסדר הקיבוצי, בטלה; בג”צ 932/91, קרן הגימלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע”מ נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’ פ”ד מו, חלק שני, 430, בעמ’ 439.(21). דרישה מצטברת להתערבות היא: שהנסיבות האינדיבידואליות של המקרה מצדיקות התערבותבג”צ 1954/93, גלובוס פבלישר עיתונות (1982) בע”מ נגד בית הדין הארצי לעבודה, פ”ד מז, חלק ראשון, 878, בעמ’ 880 מול האות א. במקרה זה נדחתה עתירת המעביד לבטל את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, שביטל צו מניעה, שניתן, בבית הדין האזורי לעבודה, בנושא הגבלת חופש העיסוק. ראה גם: בג”צ 5944/92, סעדה ח’ליל טיב ואח’ נגד בית הדין לעבודה ואח’, פ”ד מז, חלק ראשון, 824, בעמ’ 828 מול האות ג.(22).

מאפיין את הטעות המשפטית המהותית אינו דווקא בכך שהיא מזדקרת וגלויה לעין כל, אלא משקלה בחשיבותו של הנושא ובמהותה של הטעותבג”צ 525/84, חטיב ואח’ נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד מ, חלק ראשון, 673, בעמ’ 687; ראה גם: בג”צ 4829/04, אברהם אהרון ואח’ נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’ – ניתן ביום 2.5.05 (עיד’-34).(23). המקרים, שבהם אפשרית פרשנות משפטית לכאן או לכאן הם, בדרך כלל, בגדר דוגמה לנסיבות, שבהן אין להסיק על דבר קיומה של טעות משפטית מהותיתבג”צ 525/84, חטיב ואח’ נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד מ, חלק ראשון, 673, בעמ’ 693. ראה גם: בג”צ 115/77, הסתדרות מכבי ישראל, קופ”ח מכבי נגד ביה”ד הארצי לעבודה ואח’, פ”ד לב, חלק ראשון, 214, בעמ’ 219..(24).

בשלב הדיון הראשוני, במתן צו על תנאי, דרושה מעין הבחנה טרומית במהותו הלכאורית של הענין. אם, בשלב זה, מתקבלת תמונה ראשונית, שלפיה יש חשיבות כללית ומשפטית לנושא, וכי יש יסוד ראשוני לטענה, כי טעמי צדק הופכים את המקרה ראוי לדיון, יוכל בג”צ להחליט ולדון בעניןבג”צ 525/84, חטיב ואח’ נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד מ, חלק ראשון, 673, בעמ’ 695. אשר ארע במקרה זה הוא: שבג”צ ראה, לכאורה, חשיבות משפטית כללית וציבורית לדיון בשאלה, אם יכול מעביד להודיע לעובדו, שאם לא יעשה פעולה פלונית יראוהו כמתפטר, וזאת כאשר מדובר באירוע, שאירע בתוך מערכת היחסים המיוחדת שהתפתחה באמצע 1982 ברמת הגולן. ראה גם: בג”צ 6/88, אברביה נגד בית הדין הארצי לעבודה ואח’, פ”ד מב, חלק רביעי, 647, בעמ’ 654; בג”צ 105/87, האוניברסיטה העברית בירושלים נגד בית הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח’, פ”ד מב, חלק שלישי, 556, בעמ’ 566.(25).